מליון כפיות

 12/5 - כמעט שבת שלום....  השעה 22:30 בלילה. מחר בשעה הזאת, נהיה כבר בבית במושב. סביר להניח שדקה אחת בתוך הכביסות והבישולים של הבית, תהפוך את חוויית ורשה והפליטים לזכרון רחוק, אבל כזה שיישאר אצלנו - בלי להגזים - לנצח. אז רגע לפני שנפרדות מהעיר, ורגע לפני שסוגרות גם את הבלוג שלנו, רוצות לשתף גם בדברים הכייפים והשמחים שהיו לנו פה. בכל זאת, ארבע חברות - לא מפסיקות לקשקש, צוחקות, מדברות בקול רם, אוכלות טוב, נהנות מהעיר.  אז הנה ורשה היפיפיה על קצה המזלג (והיו הרבה מזלגות בשבוע הזה...) שהאירה לנו פנים ומזג אויר וקיבלה אותנו בפריחה מהממת.  לאחר שבוע פה אנחנו לגמרי מקומיות: מכירות את הרחובות, הגן של קורצ'אק הוא הגנ"ש המקומי שלנו, מכירות את פאלאס קולטורי מכל הזוויות. ובכל מקום, בכל פינה בעיר, הנוכחות של המלחמה באוקראינה היא חלק בלתי נפרד מהעיר. הרגשנו גאווה גדולה לקחת חלק ולהיות שותפות במאבק הזה. וכמובן שאכלנו במקומות הכי מפנקים ושווים. והרבה. אז הנה מקבץ אוכל לאינסטוש... ובאמת שהכל היה טעים ומושלם אבל הארוחה הפולנית לסיום היתה אחת הטובות. מי שחושב שאוכל פולני הוא אפור ומשעמם - לא טעם